מיום ראשון משלמים על החנייה ברב-מד

ראש העיר חיים צורי בישר לנו היום שממחר נצטרך לשלם על החנייה ברחוב דולצ'ין סמוך לרב-מד. קשה להתעלם מהמשמעות של הניסוח המתפתל של צורי ("זה לא שטח של הרב-מד, זה בדולצ'ין!") ומניסיונות הריכוך באמצעות חלוקות דו"חות עם ציור של פרח רגע לפני שהוא מתחיל לחלק לנו קנסות. *** המשמעות? צורי 2017 יודע שהוא לא צורי של שנות ה-90.

צורי של שנות ה-90 לא היה ממהר לצבוע בכחול-לבן רחוב שלם סמוך לרב-מד בלי לבדוק קודם אם באמת יש בכך צורך. צורי של שנות ה-90 היה מאכלס קודם את העירייה ורק לאחר חודש-חודשיים מקבל החלטה. צורי 2017 עייף מדי בשביל לשקול ולבדוק. הוא בטוח בעצמו ובהחלטות שלו, לא מוכן לשמוע עצות או דעות שמאתגרות את הקונספציה.

צורי של שנות ה-90 היה עורך סקר בקרב באי הרב-מד, העירייה וקופת חולים מכבי, בודק מהו זמן השהייה הצפוי בממוצע, בוחן בנחת מה צפויות להיות שעות השיא וקובע על סמך הממצאים והנתונים הסדרי חנייה הוגנים והגיוניים בלי להכניס את היד עמוק לכיס של תושבי מוצקין. אבל לא, הסקר היחיד שצורי 2017 מוכן ומסוגל לערוך הוא סקר טלפוני לקראת הבחירות, במימון התושבים, כמובן.

צורי של שנות ה-90 היה מקבל החלטה שאפשר לעמוד מאחוריה ומסביר אותה לתושבים בביטחון רב. לעומתו, צורי 2017 עייף מדי – הוא מעדיף לקבל החלטה מפוקפקת שאפילו הוא לא בהכרח מאמין בה ולרכך את התושבים באמצעות ניסוחים פתלתלים וציורים של פרח על הדו"ח. התשובה הכי טובה שצורי 2017 מסוגל לספק לתושבים זועמים היא "גלגל החנייה נותן שעתיים, זה מספיק זמן לקנות לחם וחלב". *** צורי של שנות ה-90 הפך את מוצקין לפנינה. צורי 2017 עולה לתושבי מוצקין ביוקר. תשלום החנייה הוא קצה קרחון בלבד.

אנחנו באמת רוצים צורי 2019